1ויתכן לפרש בדרך אחר במשז"ל בר"ר פ' ע"א על פסוק כי שנואה לאה ששונאים אותה ואומרים זו לאה שהיתה נראית צדקת רימתה לאחותה ועלה על לב יעקב אע"ה לגרשה ויתן ה' לה הריון וילדה ראובן ושמעון וחזר יעקב ואמר לאמן של אלו אני מגרש. גם פירש"י בפ' ויזכור אלהים את רחל שהיתה מצירה שמא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב שאין לה בנים אף עשו כך עלה בלבו. ובס' החסידים סי' שפ"ג כתב במשז"ל מו"ק דף י"ח: בענין הבת זוג שמא יקדמנו אחר ברחמים שהתפלה אינה מועלת לישב עמה כל ימי חייה אלא צריך שיגרשנה ותנשא לבן זוגה ע"ש באורך ובפירוש שנדפס בפרנקפורט. ועל פי זה אפשר שז"ש מי אלה לך כלומר הלא ידעת שהאחת שלי ואיך מלאך לבך לקחת שתיהן וזהו מי אלה שתים הנה לך ואין ראיה שנשאת לך דעל ידי תפלה הנה מקום להקדים לבן זוגה. לזה השיב תשובה נצחת ויאמר הילדים כלומר אשר ישא בת זוג חבירו והקדימו בתפלה צריך בסוף לגרשה ובאלה היה להפך כי רציתי לגרש לאה וילדה בנים וגם רחל בהיותה עקרה היתה בההוא פחדא שאגרשנה וילדה והאלהים עשה שלא אגרש לשום אחת הפך המקדים לחבירו ולוקח בת זוגו בתפלה שצריך לגרשה, וזו הוכחה אשר חנן אלהים את עבדך ושלי הם ולא לקחתים בתפלה ואין לך חלק בהם ומשמים הוכיחו.
